#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז. א האם מותר לשנות קשר של תפילין?האם עניבה כשרה בתפילין? </p>	קשר של תפילין הל&quot;מ ונוייהן לבר (ואין לשנותו).עניבה - ר' חסדא פוסל, אביי מכשיר עניבה כעין קשירה דידהו. </p></p>	עירובין צז.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז. ב הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה כיצד בודקן?	אם הוא קונה מאדם אחד, בודק לרשב&quot;ג ג' תפילין אחד של יד ושנים של ראש או להיפך, ולרבי רק שנים. אבל אם לוקח מהרבה אנשים, בודק את כולם. סתם צבתים לוקח מכמה אנשים.	עירובין צז.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז. ג &quot;מצאן צבתים או כריכות&quot; מאי ניהו?ומה דינם?</p>	צבתים - קשורים זוגות זוגות. כריכות - קשורים הרבה יחדמחשיך עליהם ומביאם, והוא שאם יביא זוג זוג לא יגמור להביא את כולם עד שתחשך, אבל אם יכול לגמור, מביאם זוג זוג. </p>	עירובין צז.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז: א המוצא תפילין מה יעשה בשעת סכנת גויים, ובסכנת ליסטיםובמאי פליגי?</p>	בגויים - מכסן והולך לו. בליסטים - לת&quot;ק מוליכו פחות פחות מד' אמות דלא ליפשי מילתא. לר&quot;ש נתנו לחברו וחברו לחברו, דאם יוליכו פחות מד' אמות זימנין דלאו אדעתיה ויוליך יותר מד' אמות. (כגרסא שניה ברש&quot;י ועיקר, אבל לפנינו וגרסא ראשונה ברש&quot;י, להיפך). י {בשו&quot;ע פסק או מוליכו פחות מד' אמות או נתנו לחברו וביאר הגר&quot;א שר' יהודה ואמרו לו במשנה זה שיטה שלישית שמתירים ליתן לחברו וכו' אפ' בדבר הרשות ובפחות מד' אמות ס&quot;ל כת&quot;ק.}</p>	עירובין צז:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז: ב 'ר&quot;ש אומר נתנו לחברו וכו' וכן בנו וכו' אפ' הם מאה' בנו היכי דמי ומאי חיד בבנו?	שילדתו אמו בשדהאפ' דקשיא ליה ידא, סובר ר&quot;ש שהכי עדיף מאשר להולכו פחות פחות מד' אמות. </p>	עירובין צז:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז: ג &quot;ר' יהודה&nbsp;&nbsp;אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפ' חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה&quot; במאי פליגי (3)?	ר&quot;ל בשם לוי סבא: עסקינן במערה מכלי לכלי והמים ס&quot;ל לר' יהודה שמים לא קונים שביתה. והופרך דר&quot;י רק סובר שבטלים לעיסה, אבל בפני עצמם ואפ' בקדרה אינם בטלים.רבא: עסקינן במים שלא קנו שביתה וחבית שקנתה שביתה ובטלה חבית למים. לרב יוסף זה התירו רק לשיירא, ולאביי לשיירא מותר אפ' מים שקנו שביתה וזה אפ' שלא בשיירא.&nbsp;&nbsp;</p>רב אשי: הכי בחבית ומים של הפקר ונחלקו במחלוקת ריב&quot;נ וחכמים האם חפצי הפקר קונים שביתה. </p>	עירובין צז:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז: ד &quot;היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו&quot; מה הדין	לר' יהודה: בכותל משופע - עד שלא הגיע לי' טפחים גוללו אצלו משהגיע הופכו על הכתב. בשאינו משופע - אם מסולק מהארץ אפ' כמלא נימא גוללו אצלו (לרבא). י&nbsp;&nbsp;לר&quot;ש: תמיד גוללו אצלו שאין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. </p>	עירובין צז:		י'
